מעוניינים לסגור מרפסת? לפתוח חלון בקיר החיצוני? להקים פרגולה או חניה מקורה? בנסיבות הללו תידרשו להגיש בקשה להיתר בניה ברשות הרישוי או בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה. מחברת רישוי קל מסבירים שהיתר בנייה מהווה רישיון המוענק מטעם רשות הרישוי בכפוף לחוק ותקנות התכנון והבנייה, התקנים הישראלים המחייבים וזכויות הבנייה שנקבעו בתב"ע (תכנית בניין עיר) החלה במקום.
על פי סעיף 145 לחוק התכנון והבנייה, יש להגיש בקשה להיתר בניה במקרים שבהם מעוניינים להקים, להרוס או להקים בניין מחדש וכן בכל מקרה של תוספת לבניין קיים ואו שינוי בקירות חיצוניים כגון סגירה או קירוי מרפסת קיימת, הקמת גדר, סככה, מחסן, קירות מחומרים קלים וכן הלאה.
במקרים של שינויים פנימיים, לא נדרשת בקשה להיתר בניה, אלא אם מדובר בפעולות שעלולות לפגוע במבנה, בשלד הבניין, בצנרת או ברכוש המשותף, ואו פעולות שמשנות את מראה השטח או שטח הדירה.
עם זאת, במקרים שבהם קיימת סטייה ניכרת מהתב"ע במקום, כמו לדוגמה שינוי מהיעוד שנקבע בתב"ע ושמשנה את אופייה וצביונה של הסביבה הקרובה, בקשה לזכויות בנייה החורגות מהזכויות שנקבעו בתכנית וכיוצא בזה.
בנסיבות מסוימות מוסמכת הוועדה המקומית לאשר הקלות או להעניק היתר לשימוש חורג, זאת בתנאי שההרשאות אינן מוגדרות כסטייה ניכרת. תקנות המהנדסים והאדריכלים קובעות שהבקשה להיתר בניה יכולה להיערך על ידי מהנדס מבנים, אדריכל או הנדסאי מבנים על פי העניין.
יש להגיש את הבקשה להיתר בניה לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בחמישה העתקים ובצירוף מסמכים נלווים ונספחים, בהם מספר גוש ומספר חלקה של השטח שבו מבקשים לבנות, מפת מדידה מעודכנת ומפה טופוגרפית במידה ושיפוע הקרקע גבוה מ- 10%.
כמו כן, יש להגיש תרשים הכולל פירוט של שטחי הבנייה המבוקשים, תכנון המבנה המבוקש בכל החתכים, המפלסים והחזיתות, מפת איתור העבודה, פירוט חומרי בניין ומפת מדידה, לרבות מרחקי הבנייה המותרים בגבולות המגרש.
בנוסף לכל אלו, יש לצרף לטופס הבקשה להיתר בין השאר גם כתובת, פרטים מלאים וחתימותיהם של בעלי הזכויות בנכס, המהנדס או האדריכל, האחראי לביצוע הפרויקט ואישור הוכחת בעלות על הנכס.
מעוניינים לסגור מרפסת? להוסיף ממ"ד? לבנות יחידת דיור? לפצל דירה לכמה יחידות דיור? על פי חוק התכנון והבנייה משנת התשכ"ה 1965 יהיה עליכם להגיש בקשה להיתר בניה בוועדה מקומית לתכנון ולבניה.
מחברת רישוי קל מסבירים שהיתר הבניה הנו נדרש במקרים של הקמת בנין חדש, שינוי או תוספת למבנה קיים, וכן כשמבקשים לבצע שימוש חורג בנכס ממה שקבוע תב"ע או שינוי פנימי המשנה את קונסטרוקציית המבנה ואו שטח הנכס.
הגשת בקשה להיתר בניה כוללת מספר שלבים ומומלץ להסתייע באנשי מקצוע המתמחים בתחום. השלב הראשון כרוך בהגשת בקשה בוועדה המקומית למידע מוקדם. את הבקשה יש להגיש עם מפה טופוגרפית בשלושה העתקים.
מידע זה כולל, בין היתר, את הוראות התב"ע אשר חלות על המקרקעין, שטחים המותרים לבנייה, קווי הבניין, הפקעות אשר חלות על הנכס וכיוצא בזה. עם קבלתו של המידע המוקדם, אפשר לגשת לשלב הגשת הבקשה להיתר בניה בהתאם למידע המוקדם שהתקבל ולזכויות שעל הקרקע.
את הבקשה נדרש להכין על פי חוק מהנדס מבנים, אדריכל או הנדסאי בניין, ואליה מצורפים מסמכים נלווים רלוונטיים כגון נוסח טאבו או אישור בעלות על הנכס, אישור וחתימת דיירי הבניין במידה ומדובר בשינוי כלשהו בבית משותף או קרקע משותפת וכן הלאה. לאחר שהבקשה הוגשה, עורכת הוועדה בדיקה מוקדמת כדי לוודא שהיא הוגשה כהלכה עם כל המסמכים הנדרשים וללא טעויות וחוסרים.
במידה ונמצא שהבקשה להיתר בניה הוגשה כהלכה, נדרש הפונה לשלם מקדמה כספית, כשלאחר מכן מועברת הבקשה לוועדה מטעם רשות הרישוי המקומית. הוועדה בוחנת את הבקשה באופן מעמיק, ובמידה ונמצא שהיא אכן עומדת בכל התקנות, תאושר הבקשה להיתר בניה.
עם זאת, במידה והוחלט בוועדה שהבקשה אינה עומדת בדרישות, תועבר ההחלטה אל מגיש הבקשה, תוך כדי מתן הסברים ונימוקים. בנסיבות הללו, רשאי המבקש להגיש ערר על ההחלטה בתוך 30 ימים מהמועד שבו קיבל לידיו את החלטת הוועדה. לעתים, עשויה הוועדה להתנות את קבלת ההיתר בכמה תנאים כתנאי לאישורה. ראוי לציין שבכל רשות מקומית מתנהלת הוועדה באופן שונה, וכל וועדה עשויה להתנות תנאים לקבלת ההיתר.
השאירו פרטים לקבלת ייעוץ חינם והצעת מחיר המשתלמת ביותר